העולם יצא מן הקורונה היישר לחגיגה של טיולים, קניות באינטרנט וחגיגה של צרכנות. למרות זאת, הפחד ממיתון ממושך בארצות הברית גבוה מאי פעם: שיעורי האינפלציה מתחילת השנה הן משהו שלא נראה כאן שנים. למשל, בחודש יוני השנה, עלתה האינפלציה בשיעור של 9.1%. העלייה הזאת באינפלציה, גורמת לבנק הפדרלי להתערב, ומכאן החשש למיתון. לפי צבי גולדפינגר, המשמעות של אינפלציה היא פיחות בכוחו של אמצעי תשלום במשק; במשק האמריקאי, אמצעי התשלום הוא דולר. כלומר, יש יותר מדי דולרים ביחס לטובין והמוצרים בשוק. המשמעות היא שכל מי שיש לו דולרים, יכול לקנות פחות שירותים ומוצרים על הדולרים הנומינליים שלהם. לפיכך, אינפלציה בשיעורים גבוהים מדי פוגעת ביכולת שלנו לחסוך לחסוך ולגדול.
משום כך, אינפלציה היא משהו שיש לרסן. לפי צבי גולדפינגר, היות ואנחנו חיים בעולם בו שולטת הכלכלה המוניטרית, הדרך לרסן אינפלציה היא העלאת ריבית. על ידי העלאה של ריבית, אנחנו בעצם מעלים את ערך הכסף, מתמרצים אנשים לחסוך (על ידי הפקדת כסף בפיקדונות), ומאטים במובן מסוים את הכלכלה. כך עשה הבנק המרכזי בארצות הברית, הפדרל ריזרב, נוכח נתוני האינפלציה: הריבית עלתה השנה משיעור של 0.25% בינואר, ועד ל-4% בנובמבר.
עם זאת, לפי צבי גולדפינגר, העלאת הריבית הזאת טומנת בחובה סכנות רבות: כאשר מעלים ריבית, המשמעות היא שההלוואות הצמודות ריבית שאנשים לקחו מתייקרות. מעבר לכך, יותר קשה לעסקים לגייס אשראי, מה שמקשה על הגדלת הצמיחה בכלכלה. אולי הדבר הבעייתי ביותר, הוא שהעלאת ריבית גוררת איתה לא אחת פיצוץ של בועות פיננסיות. אנחנו כבר ראינו השנה שמניית פייסבוק למשל איבדה בערך 70% מן הערך שלה, ומניות של חברות טכנולוגיה רבות ירדו בשיעור דומה. גם סקטור הקריפטו כולו פחות או יותר התרסק, וירד משווי כולל של שלושה טריליון לפחות מטריליון אחד.
התחזית
לפי צבי גולדפינגר, זה נכון שעליית הריבית השנה הייתה חזקה ומפתיעה מאוד, אחרי קרוב לעשור של ריבית קרובה לאפס. עם זאת, ישנם עדיין סימנים חיוביים בכל הנוגע למשק האמריקאי: שוק העבודה נכון לעכשיו במצב טוב מאוד. גם אם תהיה עליית ריבית בקרוב, היא צפויה להיות מתונה יחסית, ולתמוך בשוק האמריקאי ובשוק ההון. מעבר לכך, הירידות בבורסה ובענפים נוספים גורמות לכך שאנשים שהיה להם מזומן נכנסו לשוק בעקבות המחירים הנמוכים. בסופו של דבר, עוד מוקדם להכריז על כניסה למיתון.